Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 92a
נִסְכֵי רְחֵלָה בְּכַמָּה וּפָשְׁטִינָא לֵיהּ מִמַּתְנִיתִין גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ נִסְכֵי צֹאן שֶׁל גְּדוֹלִים וְשֶׁל קְטַנִּים שֶׁל זְכָרִים וְשֶׁל נְקֵבוֹת חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים
Traduction
How much wine is used for the libations of a ewe? And I resolved this question from that which is stated in a mishna (Shekalim 14b): Generally, the wine for libations would be procured from the supplies of the Temple. One bringing an offering would pay the Temple treasurer for the quantity of wine required, and then the treasurer would give him a token as a receipt indicating what had been paid for. The individual would then proceed to the official appointed over the Temple’s supplies to collect the wine he had paid for. If the token had the word: Kid, it could be used to collect wine for libations for sheep, whether large or small, male or female, except for those of rams. Evidently, the same quantity is required for the libations of ewes as for lambs.
Rachi non traduit
נסכי רחלה בכמה. יין היא צריכה שהיה רצונו לנסותינו אם היינו מפרישין בין זכר לנקבה. ע''א בין רחלה לכבשה ואמרינן ליה מתני' היא במסכת שקלים ארבע חותמות היו במקדש עגל זכר גדי חוטא גדי משמש נסכי צאן שמאותו חותם שכתוב עליו גדי היו לוקחין נסכים לקרבן צאן בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין נקבות דהיינו נמי לכבשה ורחלה דכולן נסכיהן שוין חוץ משל אילים שלא היו נוטלין משם לצורך נסכי אילים לפי שאין נסכין שוין לנסכין דהני דהכבש היה טעון רביעית ההין לעשרון אחד מי שהיה מבקש נסכים הלך אצל יוחנן הממונה על החותמות ונותן על נסכיו ונותן לו חותם והולך אצל גזבר הממונה על היין ונותן לו חותם והוא נותן לו נסכים:
מַתְנִי' כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶן סְמִיכָה חוּץ מִן הַפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף שָׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה
Traduction
MISHNA: For all communal offerings there is no mitzva of placing hands on the head of the offering, except for the bull that comes to atone for a community-wide violation of any one of the mitzvot that was perpetrated due to an erroneous ruling of the Sanhedrin, where the judges of the Sanhedrin are required to place their hands upon its head (see Leviticus 4:13–21); and the scapegoat brought on Yom Kippur, upon which the High Priest places his hands (see Leviticus, chapter 16). Rabbi Shimon says: Also in the case of the goat that comes to atone for a community-wide perpetration of idol worship that occurred due to an erroneous ruling of the Sanhedrin, the judges of the Sanhedrin are required to place their hands upon its head (see Numbers 15:22–26).
כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִין סְמִיכָה חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח
Traduction
All offerings of an individual require placing hands, except for the firstborn offering, the animal tithe offering, and the Paschal offering.
וְהַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ וּמֵבִיא נְסָכִים וּמֵימֵר
Traduction
The mitzva of placing hands is performed by the owner of the offering. The mishna adds: And if the owner died, then the heir is regarded as the offering’s owner and so he places his hands on the offering and brings the accompanying libations. And furthermore, he can substitute a non-sacred animal for it. Although it is prohibited to perform an act of substitution, if the owner of an offering does this, his attempt is successful to the extent that the non-sacred animal is thereby consecrated, even though the original offering also remains sacred.
Rachi non traduit
מתני' היורש סומך. על קרבן אביו לאחר מיתת אביו:
ומביא נסכים. שהיה אביו חייב להביא עם הזבח:
ומימר. שיכול להמיר בקרבן אביו כאביו:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶן סְמִיכָה חוּץ מִפַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהֶן סְמִיכָה וְאֶת מִי אָבִיא תַּחְתֵּיהֶם שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: For all communal offerings there is no mitzva of placing hands, except for the bull that comes to atone for a community-wide violation of any one of the mitzvot, and the goats that come to atone for a community-wide violation of the prohibition of idol worship; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda says: There is no mitzva of placing hands with regard to the goats that come to atone for idol worship. But if this is the halakha, which offering shall I bring in their place? The scapegoat.
לָא סַגִּיא דְּלָא מְעַיֵּיל אָמַר רָבִינָא גְּמִירִי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בְּצִבּוּר
Traduction
The Gemara interrupts the citation of the baraita with a question: Why does Rabbi Yehuda search for an additional case? Is it not possible not to insert an additional case? Ravina said: It is learned as a tradition that there are two instances in which placing hands is required for communal offerings.
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַהֲלֹא אֵין סְמִיכָה אֶלָּא בִּבְעָלִים וְזֶה אַהֲרֹן וּבָנָיו סוֹמְכִין בּוֹ אָמַר לוֹ אַף זֶה אַהֲרֹן וּבָנָיו מִתְכַּפְּרִין בּוֹ
Traduction
The baraita continues: Rabbi Shimon said to Rabbi Yehuda: How can you include the scapegoat as one of the two cases requiring the placing of hands? Isn’t it the halakha that placing hands can be performed only by the offering’s owner, i.e., the one who will achieve atonement through the sacrifice of the offering? And with regard to this offering, the scapegoat, it is Aaron the High Priest or whichever of his sons serves as High Priest who places his hands on it, and yet it is not he who achieves atonement through it. Rabbi Yehuda said to him: With regard to this offering as well, that halakha is fulfilled because Aaron and his sons are considered owners, as they also achieve atonement through it together with the rest of the community.
Rachi non traduit
גמ' וזה. שעיר המשתלח אהרן ובניו סומכין בו ולא בעלים ולא הויא סמיכה:
אמר לו רבי יהודה אף זה אהרן ובניו מתכפרים. עם הצבור וסמיכה בבעלים היא:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ
Traduction
The Gemara elaborates on the dispute. Rabbi Yirmeya said: And Rabbi Shimon and Rabbi Yehuda, who disagree as to whether the High Priest achieves atonement through the scapegoat, each follow their standard line of reasoning.
דְּתַנְיָא וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד זֶה הֵיכָל מִזְבֵּחַ כְּמַשְׁמָעוֹ יְכַפֵּר אֵלּוּ הָעֲזָרוֹת כֹּהֲנִים כְּמַשְׁמָעָן עַל כָּל עַם הַקָּהָל אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל יְכַפֵּר אֵלּוּ הַלְוִיִּם
Traduction
This is as it is taught in a baraita: At the end of the passage delineating the Yom Kippur Temple service, the verse states: ''He shall bring atonement upon the sanctum of the sacred, and upon the Tent of Meeting and the altar he shall effect atonement; and upon the priests and upon all the people, shall he bring atonement'' (Leviticus 16:33). ''He shall bring atonement upon the sanctum of the sacred''; this is referring to the innermost sanctum, i.e., the Holy of Holies. ''And upon the Tent of Meeting''; this is referring to the Sanctuary. ''And the altar''; this is understood in accordance with its plain meaning. ''He shall effect atonement''; this is referring to the Temple courtyards. ''And upon the priests''; this is understood in accordance with its plain meaning. ''And upon all the people''; these are the Israelites. ''Shall he bring atonement''; this is referring to the Levites.
Rachi non traduit
וכפר את מקדש הקדש זה כו'. אחר שגמר כל ההזאות והיה נוטל מדם הפר ומדם השעיר הנעשה בפנים ומכפר על טומאת מקדש וקדשיו שהיתה בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף בין לפני ולפנים בין דהיכל בין דעזרות ומכפר דם השעיר על ישראל ודם הפר על הכהנים:
Tossefoth non traduit
וכפר את מקדש הקודש זה לפני ולפנים אהל מועד זה היכל מזבח כמשמעו. בפ''ק דשבועות (דף יג:) פירש בקונטרס דמיירי בטמא ששימש לפני ולפנים או בהיכל או במזבח ותימה דלא אשכחן דמכפר שעיר הנעשה בפנים אמשמש בטומאה וכאן פירש בקונטרס דמיירי בטמא שנכנס לפני ולפנים או נגע במזבח וקשה דאמאי בעי קרא הכא אכל חד וחד הא בפ''ב דשבועות (דף טז:) נפקא כרת בכולהו מחד קרא מדכתיב משכן ומקדש אם אינו ענין לטומאה שבחוץ תנהו ענין לטומאה שבפנים ושמא מאחר דנפקא לן הכא בכולהו דמתכפרין לא מיבעי לענין כרת אלא חד קרא ועוד קשה הא דתניא בפ''ק דשבועות (דף ז:) וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל שיש לי בענין הזה להביא שלש טומאות טומאת עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים וקאמר רבי שמעון ממקומו הוא מוכרח הוה ליה למימר מהכא דעל כרחך בטומאת הקודש הכתוב מדבר ועוד דבסוף הוציאו לו (יומא סא.) מייתי לה אמתני' בנשפך הדם יביא אחר ויחזור ויזה תחלה בפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב משמע בהדיא דלענין הזאות דריש דמזה על בין הבדים ועל הפרוכת ועל מזבח הזהב ושירי הדם על יסוד מזבח החיצון וקרי ליה למזבח החיצון עזרות לפי שהיה בעזרה דאיכא עזרת כהנים ועזרת ישראל דקדושתם שוה ליחשב מחנה שכינה ואע''ג דכולהו הזאות כבר כתיבי ואפילו עיכובא דרשינן מוכלה בפרק ב' דשבועות (דף טז:) אם כילה כיפר ואם לא כילה לא כיפר איצטריך האי קרא דלא תימא הני מילי אהרן להכי כתב רחמנא וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא כדדרשינן בתורת כהנים וכתיב בתריה וכפר את מקדש הקודש:
הוּשְׁווּ כּוּלָּן לְכַפָּרָה אַחַת שֶׁמִּתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Traduction
All of them are equated with regard to the fact that they are all atoned for through one atonement, i.e., that they are atoned for by the scapegoat for all transgressions other than the defiling of the Temple or its sacrificial foods. This is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
כהנים והקהל והלוים הושוו. שכולן מתכפרין בשעיר המשתלח בשאר עבירות וכיון דמתכפרין בו הכהנים הויא סמיכה בבעלים:
Tossefoth non traduit
הושוו כולן לכפרה אחת שמתכפרין בשעיר המשתלח. אבל בשעיר הנעשה בפנים לא הושוו דאין כהנים מתכפרים כדדרשינן בפ''ק דשבועות (דף יג:) דכתיב אשר לעם ואם תאמר ולוים במה מתכפרים אי בשעיר הנעשה בפנים אשר לעם כתיב ואיכא למאן דאמר בפרק הזרוע (חולין קלא:) לוים לא איקרו עם ואי בפרו של אהרן ביתו כתיב דהיינו כהנים ויש לומר דמתכפרין בשעיר הנעשה בפנים מאחר דכתיב יכפר אלו הלוים דאשמועינן קרא דמתכפרין:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁדַּם שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת כָּךְ וִידּוּי שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת
Traduction
The baraita continues: Rabbi Shimon says: Just as the blood of the goat whose blood presentation is performed inside the Sanctuary atones for Israelites for their defiling of the Temple or its sacrificial foods, so too, the blood of the bull of the High Priest, whose blood presentation is also performed inside the Sanctuary, atones for the priests for their defiling of the Temple or its sacrificial foods. And just as the confession made over the scapegoat atones for Israelites for other transgressions, so too, the confession made over the bull atones for the priests for other transgressions. It is apparent from the baraita that it is only according to the opinion of Rabbi Yehuda that the scapegoat atones for both Israelites and priests, and consequently the High Priest may be considered an owner with regard to the mitzva of placing hands.
Rachi non traduit
ור' שמעון אומר. אין דודאי בהא אמינא כוותך דכשם שמתכפרין בשעיר הנעשה בפנים וכו' אבל בהא לא אמינא כוותך דכשם שוידוי וכו':
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָא וַדַּאי הוּשְׁווּ אִין הוּשְׁווּ דִּבְנֵי כַּפָּרָה נִינְהוּ מִיהוּ כֹּל חַד וְחַד מְכַפֵּר בִּדְנַפְשֵׁיהּ
Traduction
The Gemara analyzes Rabbi Shimon’s opinion: And according to Rabbi Shimon, one can ask: Weren’t both Israelites and priests certainly equated in the verse in Leviticus? In what way are they equated in the verse? The Gemara explains: Yes, according to his opinion they are equated in that they are all subject to atonement on Yom Kippur, but each one of the groups achieves atonement in its own way. The priests achieve atonement through the bull brought by the High Priest and his confession, while the Israelites and Levites achieve atonement through the confession over the scapegoat.
Rachi non traduit
ורבי שמעון. דאומר דאין הכהנים מתכפרין בשעיר המשתלח הא קתני ברייתא דהושוו כלומר שמתכפרין בשעיר:
אמר לך מאי הושוו דבני כפרה נינהו אבל כל חד וחד מכפר בדנפשיה. ישראל בדם השעיר והכהנים בדם הפר:
לְרַבִּי יְהוּדָה טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו יִשְׂרָאֵל מְכַפְּרִי בְּדַם שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְכֹהֲנִים בְּפַר שֶׁל אַהֲרֹן בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְכַפְּרִי בְּוִידּוּי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת נָמֵי כֹּהֲנִים בְּוִידּוּי דְּפַר מִתְכַּפְּרִי
Traduction
The Gemara summarizes: According to the opinion of Rabbi Yehuda, for the defiling of the Temple or its sacrificial foods, Israelites achieve atonemment through the presentation of the blood of the goat whose blood presentation is performed inside the Sanctuary, and the priests achieve atonemment through the presentation of the blood of the bull of Aaron, i.e., of the High Priest. And for other transgressions, both these Israelites and those priests achieve atonement through the confession made over the scapegoat. But according to Rabbi Shimon, for other transgressions as well, the priests achieve atonement through the confession made over the bull of the High Priest.
כִּדְקָתָנֵי אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשִׁיחַ מָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשִׁיחַ אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Traduction
This understanding of their dispute is just like that which is taught in a mishna (Shevuot 2b): Israelites and priests and the anointed priest, i.e., the High Priest, achieve atonement from the scapegoat equally. What is the difference between Israelites, priests, and the anointed priest? It is only that the bull of the High Priest that he offers on Yom Kippur atones for the priests for their defiling of the Temple or its sacrificial foods, whereas the Israelites achieve atonement for defiling caused by them through the goats that are sacrificed on Yom Kippur; this is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
אחד ישראל אחד כהן משיח ואחד כהנים. מתכפרין בשאר עבירות בשעיר המשתלח:
מה בין ישראל לכהנים וכו. זו דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר וכו':
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ וִידּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים
Traduction
And Rabbi Shimon says: With regard to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, just as the blood of the goat, whose blood presentation is performed inside the Sanctuary, atones for Israelites, so too, the blood of the bull of the High Priest, whose blood presentation is also performed inside the Sanctuary, atones for the priests. And for all other transgressions, just as the confession made over the scapegoat atones for Israelites, so too, the confession made over the bull atones for the priests.
תָּנוּ רַבָּנַן וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר פַּר טָעוּן סְמִיכָה וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon disagree as to whether or not the goats that come for a community-wide violation of the prohibition against idol worship require the rite of placing hands. With regard to this, the Sages taught in a baraita: The verse states with regard to the bull that comes to atone for a community-wide violation of one of the mitzvot: ''And the elders of the congregation shall place their hands upon the head of the bull before the Lord'' (Leviticus 4:15). The verse specifies that this requirement applies to the bull to indicate that, with regard to offerings brought for community-wide transgressions, only the bull requires placing hands, but the goats brought for idol worship do not require placing hands; this is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
תנו רבנן וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר. דכתיב בפר העלם דבר של צבור כו':
ואין שעירי עבודת כוכבים טעונים סמיכה. וב' סמיכות הן פר העלם דבר של צבור. ופר הבא על כל המצות [דגמר מעיני עיני מפר העלם דבר של צבור]:
Tossefoth non traduit
ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה. ואיצטריך קרא למעוטי דלא תילף מפר העלם דבר של צבור דזה צבור והאי צבור אי נמי משום דר' שמעון מרבי להו בסמוך מדכתיב (ויקרא ד':
כ''ד) וסמך ידו על ראש השעיר ור' יהודה מוקי לה לרבות שעיר נחשון ואיפכא לא מסתברא ליה למימר דמהחי ממעט שעיר נחשון ומהשעיר ירבה שעירי עבודת כוכבים משום דמהשעיר דכתי' גבי נשיא אית לן לרבויי טפי נמי שעיר נשיא כמו שעיר דנחשון ולי נראה דלהכי ליכא למימר חי למעט [שעיר] נחשון משום דאי אמרת בשלמא לרבות שפיר אלא אי אמרת למעט לשתוק קרא מיניה דשעה מדורות לא ילפינן כדאמר פ' כל המנחות באות מצה (לעיל מנחות דף נט.) גבי מנחת שמיני ללבונה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר פַּר טָעוּן סְמִיכָה בִּזְקֵנִים וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טָעוּן סְמִיכָה בִּזְקֵנִים אֶלָּא בְּאַהֲרֹן
Traduction
Rabbi Shimon says: Both offerings require placing hands. The verse specifies the requirement with regard to the bull because only it requires that placing hands be performed by Elders of the Sanhedrin, but the goats brought for idol worship do not require that placing hands be performed by the Elders, but rather by Aaron, i.e., the High Priest.
Rachi non traduit
אלא באהרן. כלומר בכהן ואף על גב דכהנים לא עבדו [עבודת כוכבים] סומך הכהן על השעיר:
וּרְמִינְהוּ הַחַי הַחַי טָעוּן סְמִיכָה וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר חַי טָעוּן סְמִיכָה בְּאַהֲרֹן
Traduction
And the Gemara raises a contradiction from another baraita: With regard to the Yom Kippur scapegoat, the verse states: ''And Aaron shall place both his hands upon the head of the live goat, and confess over him all the iniquities of the children of Israel, and all their transgressions, even all their sins'' (Leviticus 16:21). The emphasis of ''the live goat'' indicates that with regard to communal offerings of goats, only the live goat, i.e., the scapegoat, requires placing hands, but the goats brought for idol worship do not require placing hands; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: Both offerings require placing hands. The verse specifies the requirement with regard to the live goat to teach that it requires that placing hands be performed by Aaron, i.e., the High Priest,
Rachi non traduit
החי. וסמך אהרן וגו' השעיר החי (ויקרא ט''ז:כ'-כ''א):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source